טיול להודו - סקירה הסטורית למטייל בהודו 

הודו מהווה את אחד היעדים המגוונים והאטרקטיבים ביותר בעולם. היא בעלת עושר תרבותי, דתי,לשוני, גאוגרפי והיסטורי נרחבים ביותר. הודו למעשה מורכבת ממדינות שונות אשר חולקות מרחב תרבותי , דתי והיסטורי עשיר, אך גם בעלות הבדלים וייחוד משלהן בכל אחד מהתחומים הללו. כמו כן שטחה העצום של הודו מכיל תוואי שטח ואקלים מכל הסוגים. מפסגות ההימאליה המושלגות,  יערות עד מוריקים, מדבריות נרחבים , חופי ים מרהיבים ועד אקלים טרופי שופע וצבעוני.

התרבות ההודית משלבת בתוכה אמונות ודרכי מחשבה שונות, כמו גם מנהגים מגוונים, הבאים לידי ביטוי בטקסים שונים במקדשים, בבתים וברחובות. גם בחיי היום יום וגם בזמנים מיוחדים ומקודשים. ישנו שפע מדהים של חגים ופסטיבלים שונים, מהם כאלה היחודיים לתרבות או לאיזור מסוים, ומהם כאלה החובקים את הודו כולה. 

מתוך התרבות ההודית צמחו שתיים מהדתות הגדולות בעולם - ההינדואיזם והבודהיזם , וכן דתות ואמונות שונות כגון הג'איניזם (אשר התפתח במקביל לבודהיזם) ואמונות שבטיות שונות אשר השפעתן ניכרת עד היום. הסובלנות הדתית שהייתה רווחת בהודו כמעט לאורך כל ההיסטוריה איפשרה את קיומן ופעולתן של דתות שונות. וכך אנו עדים לקיומן של קהילות שונות אשר מצאו בהודו מפלט ומקום בו יכלו לקיים את אמונתם ללא התנגדות. כך הגיעה הקהילה הזורואסטרית מפרס (לאחר הכיבוש המוסלמי) הקיימת בהודו עד היום, וישנה אף קהילה יהודית עתיקה מאוד.

מוצגת כאן סקירה היסטורית כרונולוגית, על מנת לנסות "לעשות סדר" ולהבין באופן כללי כיצד התפתחה תרבות עשירה ומגוונת זו, וכיצד פועם ליבה של הודו, מאז ועד היום. זהו אך צוהר צר השופך מעט אור על תרבות נרחבת זו.. אך זוהי תחושה מוכרת בהודו - ככל שמעמיקים יותר, מגלים עד כמה עצום אוקיינוס זה של ידע ועושר פילוסופי , היסטורי , דתי ותרבותי. ולנו לא נותר אלא לגרד עוד מעט מפני השטח...

"'...אם כן, מה לעשות?'
אמר נהרו: 'זו שאלה אופיינית לאיש אירופה:
הודי היה שואל - מה להיות'".

(הודו: יומן דרכים, מאת עזריאל קרליבך)

3000 – 1800 לפנה"ס - תרבותעמקהאינדוס.

תרבות עתיקה אשר הייתה קיימת בצפון מערב הודו, ועדיין רב הנסתר על הגלוי באשר לאופייה והשפעותיה על התרבות שנוצרה לאחר מכן. באיזור התגלו שתי ערים גדולות המצביעות על חיים עשירים ומפותחים, הן במבנה החברתי והן מבחינה דתית. הכתב אשר התגלה לא פוענח עד היום אך ניתן לראות הקשרים לתרבות ולאלים הקיימים בהודו בפסלונים וחרסים מגולפים המצביעים על כך שתרבות זו לא נכחדה כליל, ומשהו מהידע העתיק שבו החזיקה שרד בכל זאת את אלפי השנים אשר חלפו מאז נעלמה.

1800 – 800  לפנה"ס - התקופה הוודית הקדומה.

התפתחות התרבות הברהמיניסטית הסנסקריטית. מקורה מיוחס לשבטים אשר הגיעו מאיזור איראן של ימינו (השבטים הארים - "האצילים" בשפת הסנסקריט). תרבות זו התפשטה בצפון ומרכז הודו.    בתקופה זו התקבע המבנה החברתי - פולחני , ואופן הפעולה והקיום ה"נכון" של הפרט בחברה ושל העולם (והיקום) כולו. הסדר הקוסמי הזה נקרא "דהרמה". והוא מכיל את השוני המאורגן שבחברה ובעולם, כרבדים שונים בתוך האחד ( נמצאים כאן הזרעים להתפתחות המחשבה הפילוסופית ההודית).

800 - 500   לפנה"ס - תקופה של משבר רוחני ותרבותיבהודו, וערעור הדהרמה.

זוהי תקופה של שינויים דמוגרפים ותרבותיים, עיור ושינוי במבנה החברה. בתקופה זו נוצרה תופעה של עזיבת מלומדים את הכפר ואת הדהרמה (הקהילה, המעמדות, החוקים והפולחן המוכר), והתרחקות אל הישימון - בחיפוש אחר שחרור עמוק ופנימי מכבלי העולם הארצי על כל תחלואיו.                       בתקופה זו החלו להווצר טקסטים פילוסופיים מופשטים (אופנישדות) העוסקים בידיעת האחד המוחלט שהוא הכל.

תקופה משמעותית זו הוותה גם את המצע להתפתחות הבודהיזם והג'איניזם (במאה ה-6 לפנה"ס).

 320  לפנה"ס - צ'אנדראגופטהמאוריהמייסדאתהקיסרותהראשונהבהודו

הודו מאוחדת לראשונה תחת שלטון אחד , הכולל את קשמיר ונפאל (של ימינו) מצפון ועד רמת הדקאן (מרכז ודרום הודו) מדרום. לפי המסורת המקובלת, השתייך צ'אנדרה-גופטה לדת הג'אינית, ואף נטש את כס המלוכה על מנת להפוך לנזיר סגפן. קבלת הג'איניזם כדת האימפריה תרמה להתחדשות והתחזקות המבנה החברתי והדתי בהודו. השושלת המאורית שלטה בהודו עד שנת 185 לפנה"ס.

232   לפנה"ס -  הקיסראשוקהמשליטאתהבודהיזםכדתמדינה.

הקיסר אשוקה זכור כקיסר הגדול ורב ההשפעה ביותר בהיסטוריה של הודו. המרת דתו לבודהיזם והשלטתה כדת מדינה הוו את הבסיס לתקופה של רגיעה פוליטית וחברתית, וכינון אי האלימות כעקרון מכונן בכל רחבי תת היבשת ההודית. (יש לציין כי אשוקה החל את דרכו כקיסר אכזר וצמא דם, וככזה הרחיב עד מאוד את תחומי קיסרותו ,תוך כדי שפיכות דמים רבה. רק לאחר מכן קיבל על עצמו את הבודהיזם ופעל להפצת עקרונותיו).

320 - 550   לספירה - אמפרייתגופטההשנייה. פריחתהאומנות – מערותאג'נטהואלורה.

"עידן הזהב" של התרבות ההודית הקלאסית. תקופה זו התאפיינה ברגיעה ושגשוג, ואפשרה התפתחות וצמיחה בתחומים שונים כגון אסטרונומיה, מתמטיקה, פילוסופיה , ספרות, שירה ועוד.                            בתקופה זו חיו ופעלו קאלידאסה, שנחשב לגדול המשוררים הסנסקריטים, ואטסיאינה , מחבר הקאמה סוטרה, ועוד. כמו כן נוצרו מונומנטים מרהיבים, כגון מערות אלורה ואג'נטה - המכילות ציורים וגילופים מרשימים בסלע המתארים את סיפורי חייו השונים של הבודהא. מערות אלה נחשבות עד ימינו כאחת מפסגות היצירה הבודהיסטית.

550 – 1200 לספירה צפוןהודומפוצלתלשתיממלכות. בדרוםהודופריחהכלכלית.

 שלוש שושלות שונות נאבקות על השליטה בצפון הודו. בתקופה זו מתחילות להווצר ערי המדינה של הרג'פוטים בראג'סטאן (תקופת המהראג'ות), אשר שרדו בצורה זו או אחרת קרוב לאלף שנים.     בתקופה זו ישנה החלשות של הבודהיזם ברחבי הודו, בעקבות פלישה של ההונים (במאה ה-6) וכן פלישה מוסלמית (בתחילת המאה ה-8). בנוסף קמו בתי ספר ומורים גדולים אשר חיזקו את האסכולות ההינדואיסטיות הקלאסיות אל מול התקפות הבודהיזם ועזרו לחזק ולהשליט בחזרה את כתבי הוודה וההתורות הפילוסופיות הקלאסיות. בתקופה זו פעל שאנקרה-אצ'אריה, שנחשב לגדול הפילוסופים ההודים הקלאסים, ולו מיוחס "כיבוש" הודו מחדש (מבחינה פילוסופית) והשלטת הפילוסופיה האחדותית (אדוואיטה-ודאנטה) הדומיננטית בהודו עד היום.

600 – 900  לספירה בדרום הודושולטותשושלותפאלווהופאנדיה. מקדשהחוףבמהבליפורם.

שושלת הפאלווה שלטה באיזור טמיל-נאדו ודרום אנדרה-פרדש (של ימינו). בתקופתם הוקמה עיר הנמל מהבליפורם, אשר מתהדרת במבנים מרהיבים החצובים מסלעי גרניט עצומים, ומעוטרים בגילופים מרהיבים.לאורך החוף ניצבו מקדשים מפוארים (כשבעה במספר) , מהם שרד "מקדש החוף" המרשים בגודלו ובאומנות הבנייה והגילופים המעטרים אותו. מקדש זה פופולרי עד היום.

עיר הבירה של הפאלווה הייתה קאנצ'יפורם, בה קיימים מקדשים עצומים ומרהיבים. קאנצ'יפורם שימשה גם כמרכז לימודי דתי חשוב ביותר.

שושלת הפאנדיה הייתה במאבק מתמשך עם הפאלווה (ולאחר מכן גם עם הצ'ולה והסולטנות המוסלמית) . שושלת זו היא בעלת מקורות עוד בעת העתיקה, ועד המאה ה-14. הם הצטיינו בסחר, וכן אופיינו בפריחה תרבותית, ועושר של ספרות ושירה.

900 – 1250 לספירה שושלתהצ'ולהמאחדתאתדרוםהודו, פריחהבאומנותובמקדשים, בספרותובמחקר.

שושלת הצ'ולה גם היא בעלת שורשים עתיקים, אך שיא כוחה וגדולתה היה במאות 10-13. הם הנהיגו משטר ריכוזי מאורגן ומערכתי שהווה פריצת דרך בתקופתו, והשקיעו רבות בבנייה (המקדשים המפוארים שימשו גם כמרכזים כלכליים), ספרות ואומנות. הצ'ולה היו הינדואים אדוקים, ולא הושפעו מתנודות דתיות שונות שהיו קיימות באיזור.

950 - 1150 - שושלתצ'אנדלה – מקדשיםאירוטיםבקג'ורהו.

קג'ורהו הייתה הבירה התרבותית של הראג'פוטים הצ'אנדלים, אשר שלטו באיזור (כיום בגבולות מדיה פרדש, כ-620 קילומטר דרומית-מזרחית לדלהי). העיר מפורסמת במקדשיה המעוטרים בגילופים אירוטיים. המקדשים בנויים אבן חול בשיטת בנייה יחודית ומדוייקת. הם מוקדשים לאלים שונים, ברובם הינדואים, אך ישנם גם מקדשים ג'אינים.

1526 - 1206  המוסלמיםפולשיםלהודוומקימיםאתסולטנותדלהי.

סולטנות דלהי זהו שם כללי המתאר חמש שושלות שונות וקצרות ימים (באופן יחסי) אשר שלטו באיזורים נרחבים בצפון ומרכז הודו, כאשר דלהי הוותה את המרכז השלטוני שלהן. בתקופה זו הייתה פריחה תרבותית, שהתאפיינה בעירוב סגנונות מוסלמי והודי , ובאה לידי ביטוי בתחומים שונים כגון ארכיטקטורה, מוסיקה, ספרות, אופנה ועוד. בתקופה זו נוצרה שפת האורדו, בעקבות ערבוב לשוני בין שפות סנסקריטיות מקומיות ושפות כגון פרסית, טורקית וערבית, אשר הגיעו עם מהגרים לאיזור תחת השלטון המוסלמי.

  1757– 1526שלטוןהמוגולים: באבור, אקבאר, שאהג'אהן – בונההטאג' מאהל.

אימפריה מוסלמית שמקורותיה מגיעים עד לג'ינגס-חאן. המוגולים שלטו ברוב תת היבשת ההודית.  האימפריה הגיעה לשיאה תחת שלטונו של הקיסר אקבאר הגדול. תקופת שלטונו התאפיינה בפריחה כלכלית ותרבותית, וכן בסובלנות ופתיחות דתית. פאר הבנייה והארכיטקטורה היה בתקופתו של שאה-ג'אהן, והוא היה אחראי למבנים המהווים עד היום מוקד משיכה וסמל לגדולתה של האימפריה. בין המבנים נמצאים הטאג' מהאל המהולל, המבצר האדום וג'מה מסג'יד.                                  האימפריה המוגולית החלה להתפורר באמצע המאה ה-18 ושרידיה האחרונים התרסקו סופית ע"י הבריטים באמצע המאה ה-19.

1510    הפורטוגזיםמשתלטיםעל  גואהעד 1961.

הפורטוגזים החזיקו בקולוניה שעיקר שטחה הוא גואה של ימינו, ולאחר הפיכתה של הודו לעצמאית סירבו לשחרר את השטח והתעקשו להמשיך ולהחזיק בו. בשנת 1961 השתלט הצבא ההודי בכוח על  גואה והיא עברה לשליטתה של הודו.

1612  החברההבריטיתלמזרחהודומקימהאתתחנתהסחרהראשונהבהודו. האימפריאליזםהבריטילמעשהמגיעלהודו.

החברה, שהחלה כחברת סחר, עברה לשליטה באיזורים נרחבים של הודו בסיוע צבא פרטי, ולאחר המרד ההודי הגדול ב-1857 הושלט  בכוח שלטון ישיר של האימפריה הבריטית.

1919 גנדי מנהיג את הקונגרס הלאומי ההודי, הוא מארגן מערכה של התנגדות סבילה

ראשונה. בשנה זו התרחש טבח ברוטלי במאות אזרחים הודים תמימים בעיר אמריצר שבפנג'ב. ארוע זה הוביל להבנה שיש להתנער סופית משלטון הבריטים, ולפעול לעצמאות מוחלטת.                                             גנדהי הגדיר שני עקרונות מכוננים אשר הנחו את אופן פעולתו בכל התחומים - אי אלימות ("אהימסה") ואחיזה באמת ("סטייה-גראהא") - שהגדירה את אופי ההתנגדות כאי שיתוף פעולה, והתנגדות סבילה ולא אלימה.

1932 -1942מתפתחיםמתחיםביןהינדוהיסטיםלמוסלמיםבהודו.

בשנת 1940 קורא ג'ינה (בכיר המוסלמים במפלגת הקונגרס) להגדרת מדינה מוסלמית נפרדת. רעיון זה הבשיל והתפתח במשך 7 השנים הבאות עד שהתגבש לתכנית טריטוריאלית של ממש. גנדהי (שג'ינה היה תלמידו) התנגד לרעיון החלוקה וסבר שהינדואים ומוסלמים יכולים וצריכים לחיות יחדיו .

1947הודו הופכת למדינה עצמאית.

בחירות ראשונות – מפלגת הקונגרס בראשות נהרו זוכה ברוב של 7 מתוך 11. הארץ מתחלקת לשתי מדינות, נהרו ראש ממשלת הודו,   ג'ינה בפאקיסטאן.  חלוקת הודו לוותה בחילופי אוכלוסין נרחבים ביותר (מעל 10 מליון איש שנאלצו לעזוב את ביתם ולהגר למקום אחר) וכן במהומות ופרעות אשר גבו את חייהם של מאות אלפים.

1948  רצחגנדי.

גנדהי נרצח ע"י לאומני הינדואיסטי קיצוני, אשר ראה בו אחראי להחלשותה והתרככותה של הודו.  

1962  סין תוקפתאתגבולותיההצפונייםשלהודו.   

מלחמה זו פרצה בעקבות מחלוקת על קו הגבול , וכתוצאה של מתח בן מספר שנים שהתפתח לאחר כיבוש טיבט ע"י סין, והעובדה שהודו העניקה מקלט לדלאי לאמה.

1964  נהרומת.

1965 כוחותפאקיסטניםנלחמיםעלהגבולהשנוי במחלוקתבג'אמוובקשמיר.

בין הודו ופאקיסטן היו 4 מלחמות בסה"כ, כאשר המחלוקת על איזור קשמיר מהווה את הסיבה העיקרית לכל העימותים העיקריים בין שתי המדינות.

1966 אינדירהגנדהיראשממשלה.

אינדירה גנדהי הייתה בתו של נהרו, והאישה הראשונה בהודו (והשנייה בעולם) לכהן כראש ממשלה. גנדהי כיהנה מטעם מפלגת הקונגרס.

1977אינדירהגנדהימודחתמהשלטון. מפלגתהג'אנטהתופסתאתהשלטון.

1980אינדירהגנדהיחוזרתלשלטון.

1984  אינדירהגנדהינרצחתע"ישומריהראשהסיקיםשלה. ראג'יבגנדהיעולהלשלטון.

          ראג'יבגנדהינרצחבטמילנאדובשנת1991 בידי קיצונים טמילים.

1990   פרשתקשמירעולהשובלבמה.

1997   לאחרתקופהשלאישקטושחיתויותקאוג'ואלמתמנהלראשממשלה.

2004  מפלגתהקונגרסזכתהברובהמושביםבבחירות. מנמוהאן סינג מתמנה לראשות  

          הממשלה.